חזרה לכתבות

ימי שני עם סילביה

  2006 מאת מאיה זמיר  – פורסמה חלקית ב”דרך האושר” מרץ 

 תיקחו לכם רגע, ותחשבו, מה זה החיים בעצם ובשביל מה? האם בשביל לרצות את האחרים? האם בשביל להשיג את המטרות שהצבת לעצמך? האם בשביל להיאבק על קיומך?

אני הגעתי לסדנת מודעות ואסרטיביות רוחנית של סילביה אבר עם תפיסה שהחיים הם מסלול אימון של סקייטבורד, מפחיד ובלתי צפוי, כשבריחה מהמכשולים שצצים בדרך אל עבר גלישה קדימה, היא המטרה האמיתית. חיים בהם הכעס, האשמה והעלבון הם המצבים המוכרים כשהשלווה, ההרמוניה והשקט הם רגעי חסד. “זו הטעות” סילביה אמרה לי “שאת חושבת שכעס הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. אפשר לחיות אחרת. אפשר לחיות חיים נטולי כעס, אשמה או פחד. זה את מחליטה. את לא  הרגשות אלא הרגשות הן שלך”. חיים ללא כעס? כל כך פשוט, חשבתי לעצמי, איך לא עליתי על זה לפני. עד אותו הרגע קיבלתי את מצבי הכעס, העלבון, והאשמה כחלק בלתי נפרד מחיי, להם התרגלתי, אותם הכרתי, להם נכבלתי. באותו הרגע משהו קרה, משהו שקורה ברגע בו סכר נופל, ברגע בו נפתחים השמיים לגשם, ברגע בו התזמורת מתחילה את הקטע הראשון של היצירה. לא יכולתי עוד להסתכל על חיי מאותה הזווית כי היא לא התאימה לי יותר.

והכל משתנה כשהזווית משתנה. אני משתנה.

מחויבות קבוצתית

סילביה אבר, יועצת הוליסטית ויועצת עיסקית, מפתחת שיטת S.A – סופר אסרטיביות, הייתה מורה לפיסיקה ומדעים ב”קדנציה” המוקדמת. מגיל צעיר היא הייתה ה”כותל” של האנשים הסובבים אותה אך מגשימה את ייעודה בשנים אלו. את דרכה הרוחנית-טיפולית החלה לפני שנים מספר כשהחלה ללמוד את כתבי חודורובסקי ואחרים, תיאוסופיה וטארוט. היא חברה בקהילת מחרוזת, אוהבת חיות, טבעונית ופעילת איכות הסביבה, החלום שלה הוא לעבור בעוד כמה שנים לכפר אקולוגי בצפון. בנוסף לייעוץ אישי היא מנחה סדנאות בנושאים מגוונים; התמודדות עם פחדים, דרמות שליטה, אהבה ורוחניות, כשהיד עוד נטויה, למשתתפי הסדנה אפשרות לפגישת ייעוץ אישי במתנה .

סילביה היא שיטת S.A, היא חיה על פי שיטה זו ורוצה להעביר אותה לאחרים.

 “העיקרון הבסיסי בשיטת S.A הוא שכל אדם יפעל מתוך אחריות על חייו, כשאדם מבין שהוא יוצר את חייו הוא גם יהיה מסוגל לשנות אותם” מסבירה סילביה “אדם אסרטיבי רוחני, חייב להכיר את עצמו, את הפרדיגמות שלו, את חולשותיו ולקבל אותם, כך אין לו מה להסתיר, לכן שיטת S.A מעודדת את תהליך ההכרות העצמית כשלב ראשון. שיטת S.A מספקת כלים לכוון את חיינו למקום הרצוי לנו תוך דגש על חשיבה חיובית והתמקדות ביצירתיות ולא ברחמים עצמיים, כמו כן, השיטה מתמקדת בללמוד לאהוב, ללא פחדים וללא חרדות, החושך הוא פחד כשהאהבה היא אור”.

נשלחתי ע”י העיתון לסקר את סדנת אסרטיביות רוחנית, וסילביה ביקשה שהכתב שיסקר את הסדנה יעבור לפני כן סדנת מודעות כך שבסך הכל עברתי שתי סדנאות ברצף שנפרסו על גבי חמישה חודשים. בכל יום שני, תפסתי את האוטובוס לכיוון צפון תל אביב כשבשעה 19:00 כבר הייתי ישובה בביתה של סילביה עם עוד מספר אנשים שבמהלך הזמן הפכנו לקבוצה. לעומת סדנאות אחרות, זוהי סדנה קטנה ואינטימית, שהקשר בין חברי הקבוצה חיוני להצלחתה.

כשאתם לוקחים על עצמכם סדנה, אתם לוקחים על עצמכם מחויבות, בניגוד לטיפול אחד על אחד בו אם לא בא לכם אתם יכולים לבטל, במקרה של קבוצה אתם מחויבים גם לשאר החברים. אבל המחויבות הזו נבנית במהלך הסדנה כשההתחלה, כמו כל ההתחלות, היא סוג של ניסיון, מבחן, בדיקה.

בסדנת המודעות אנחנו למדנו לדבר בשפה חדשה, שעל בסיסה יהיה ניתן להמשיך לסדנה הבאה. שפה זו מורכבת מהיגדים כמו “אדם שרע רע לו” “כדי להגיע מ-A ל-B עליך תחילה לעזוב את A” “אם אין פתרון אז אין בעיה” ו”שינוי פרדיגמה”. בפעם הראשונה ששומעים את זה, מבינים את זה, אך לא מרגישים את זה, לאחר מספר חודשים ההיגדים האלו מחלחלים מהאינטלקט למטה, ללב ולבטן ואתה פשוט יודע. כיום, אם מישהו פונה אלי בצורה שלילית, אני לא דופקת את הראש ושואלת את עצמי מה עשיתי לא בסדר. אני יוצאת מנקודת הנחה שזה שלו, שזה מצב שלו שלא קשור אלי, אז אני לא נפגעת וממשיכה בדרכי. בעבר זה היה עלבון, היום זה שקט.

עקרון הגפרור

הפגישות בסדנה מחולקות ל-3 חלקים. הראשון הוא שיחת שיתוף של חברי הקבוצה = sharing. ברוב הזמן חלק זה היה אהוב עלי, הרי מי לא אוהב לדבר על עצמו ובעיקר כשעבר עלי שבוע סוער בו רק חיכיתי לרגע בו אני יכולה להוציא את הכל. כמובן שהאמון בין חברי הקבוצה נבנה במשך הזמן והפגישות הראשונות היו עם יותר מעצורים מאשר המתקדמות. זה מדהים לראות כיצד נפתחנו זה לזה, את העמקת ההיכרות, את הידיעה שהם מתמודדים עם סוג דומה של בעיות, ואנחנו רוכשים ביחד את הכלים להתמודד אתם, הכלים שסילביה מעבירה לנו. זה מרגיש טוב להיתמך ע”י האנשים האלו שמקשיבים לי ונותנים מעצמם למען הבינותי את עצמי טוב יותר. במהלך ה-sharing סילביה מעודדת את חברי הקבוצה להתייחס לדבריו של החבר המשתף כי לדעתה אפשר וכדאי ללמוד מהאחרים. על מנת שלכל חברי הקבוצה יהיה זמן לדבר ( הרי לא נשב אצלה בסלון לנצח…) סילביה מציגה עיקרון והוא “עיקרון הגפרור”, היא מסבירה כי חלק מאסרטיביות ותקשורת עם אנשים אחרים הוא היכולת להגיד את הדברים החשובים בזמן קצר, כאורך חייו של גפרור הנדלק ולבסוף נכבה ומתפורר. חבר בקבוצה, שבתחילת הסדנה לא היה יכול להסתפק בפחות מ-10 גפרורים והיה מדבר סחור וסחור עד שכולנו איבדנו אותו, בסופה הוא למד לספר את אשר על ליבו באופן מתומצת, ברור ואסרטיבי.

לאחר התייחסותם של חברי הקבוצה למשתף, סילביה מגיבה. היא מסתכלת בעיני הדובר ואומרת לו באופן ישיר את “אני מאמין” שלה, ובאופן סבלני מתעכבת במידה והדובר מתנגד לדבריה, לא מבין אותם או נפגע מהם. סילביה יוצאת מנקודת הנחה כי המילים עצמן לא יכולות לפגוע ואם אדם נפגע ממשהו זה סימן שיש בו חלק שמגיב לכך, ואם מעוררים אותו זה כבר התקדמות לעבר מודעות שלמה יותר כך שאם אתה בא לסדנה כדי ללמוד, אתה תלמד לשים את האגו בצד כי ככה הדברים נכנסים פנימה. אני לא אשכח את הפגישה השלישית, בה סילביה אמרה לי את דבריה וכל כך התנגדתי להם שבאופן אינסטינקטיבי כמעט הלכתי משם, אבל נשארתי כי ביררתי עם עצמי מה בדיוק פגע בי, הרי זה לא המילים, אקט ההתנגדות גורם להסיר שכבות הגנה ואז באמת מצליחים להקשיב ולהפנים.

 ה”אני מאמין” שלה סילביה מפתחת בחלק השני, החלק העיוני-לימודי.

האגו הרוחני יוצא

 דיון ולימוד. חלק זה מגיע לאחר הפסקה קצרה ובמרבית המקרים לאחר מדיטציה קבוצתית מודרכת. “אחרי מדיטציה אנחנו פתוחים יותר ללמוד ולקלוט דברים חדשים” אומרת סילביה, “אנחנו בעלי אגו חיצוני-חומרי ואגו פנימי-רוחני, במדיטציה האגו הרוחני יכול לצאת. זה כמו בריזה קלה שנכנסת דרך חלון פתוח, אנחנו מתכווננים ונכנסים אל תוך עצמנו, המדיטציה עוזרת לנו להתחבר לתת מודע, שגם הוא מהווה מקור לימוד”. היו חברים בקבוצה שבאופן עקבי לא השתתפו במדיטציות “מדוע אתם לא רוצים להיכנס לתוך עצמכם?” שאלה אותם סילביה שוב ושוב.

חלק זה הוא עיוני, זוהי מיני הרצאה בעלת נושא אחר בכל מפגש, מסות קצרות מאת ארנסט ווד, נ. סרי רם ואחרים על סליחה, אהבה עצמית, הקשבה, מסרים עמוקים שלא מיד נקלטים בשכל או ברגש. בגלל אופי הדברים, סילביה ממליצה לכל אחד מאיתנו להקליט את כל המפגשים במהלך הסדנה גם משום שהזיכרון שלנו הוא בעל אופי חמקמק, וגם כדי להקשיב שוב ושוב להקראת הכתובים ואולי ייפול האסימון על עוד משהו.

להפוך חלום למציאות

החלק השלישי מתייחס ליישום הנאמר בחיי היומיום. אם נשאיר את מה שסילביה מעבירה לנו על הדף כסיסמה אז לא התקדמנו. הכרה בסיסמה אין בה כוח לשנות את ההתנהגות לכיוון הרצוי, זו הסיבה שסילביה מדגישה את העבודה העצמית בסדנה – שיעורי הבית. “זה כמו מישהו שנרשם לסדנה להורדת משקל, אם הוא מגיע לסדנה רק כדי להישקל ולקבל תמיכה, הוא לא ירד במשקל, העבודה האמיתית שלו בעצם היא העבודה היומיומית בבית” היא מוסיפה “לכן בסדנה חברי הקבוצה מספרים כיצד הם התמודדו עם מצבים בחיים עם הכלים החדשים שאני הצגתי בפניהם, היכן הם נכשלו והיכן הם הצליחו, וכל הצלחה קטנה זה ניצחון גדול”.

במפגש הראשון, סילביה ביקשה מאתנו לכתוב שלוש משאלות קסם. תנסו בעצמכם, מהם שלושת משאלות הקסם שלכם? לאחר שכל אחד הציג את שלושת החלומות שלו, סילביה ביקשה מאתנו לחשוב עוד קצת ולבדוק את החלומות האלו, מה הגשמנו, מה לא הגשמנו, האם אלו באמת החלומות שלנו ולא של הורינו למשל, לבדוק את הפער בין החלומות הללו לבין הגשמתם בפועל. אנחנו בחנו את חלומותינו על פי שאלות מנחות: האם אני באמת רוצה להגשים את החלום הזה? ואם כן, אז כמה זה יעלה לי? האם אני באמת מוכנה לשלם את המחיר? לא! אז לא להיות מתוסכלת מכך שהחלום הספציפי הזה ( למשל להיות שחקנית… ) לא התגשם, במידה ו-כן! אני מוכנה לשלם את המחיר, אז קדימה, מציבה לעצמי יעדים וטווח זמנים ריאלי לביצוע.

התרגיל הקטן-גדול הזה, בא לי בול בזמן מכיוון שהייתי לקראת סיום התואר וחיפשתי עבודה, וההתחברות עם החלומות הנושנים שלי גרמה לי להחליט באיזה תחום לבחור ( דוקומנטרי ).

אם אתה מפוקס על מטרה ( אתה בר מזל ) אז מאיפה תתחיל להגשים אותה?

אחד הדברים הראשונים שלמדתי אצל סילביה, הוא שעל מנת להגשים חלומות, עליך לעבוד על פי זמנים, מחשבה בסגנון “אני רוצה לעזוב את הדירה שלי ולמצוא דירה חדשה” היא אינה מחייבת לביצוע, אבל מחשבה כמו “אני שם לעצמי מטרה שעד סוף החודש אני מוצא דירה חדשה” מובילה לפעולה. כשאתה מציב את הגבול הזה בתוכך, אז גם אתה תציב אותו לאחרים, למשל “אם עד סוף השנה הסטטוס שלי בעבודה לא ישתנה אז אני עוזבת”, הגבולות האלו מזכירים לנו שאין לנו את כל הזמן שבעולם ולפעמים צריך לצאת ממצב שלא מרוצים ממנו על מנת להיות במצב הרצוי.   

אחת הבעיות המשותפות שחלקנו בסדנה הייתה תלות במה אחרים חושבים עלי, סיפרנו זה לזו על עימותים עם חברינו לעבודה/ משפחה על רקע זה. לפי סילביה ועיקרון האחריות האישית, אתה תיפגע רק אם אתה מחליט להיפגע, הרי אם חברך אמר עליך דבר לא נעים שהוא לא נכון ואתה יודע שהוא לא נכון, אז אין למה להיפגע, ואם חברתך אמרה לך דבר לא נעים שהוא כן נכון, אז היה פתוח לדבריה ותקבל אותם או לא, אבל להיעלב? להתעמת? אין סיבה.

אדם שלוקח אחריות מנתב לעצמו את המציאות הרצויה עבורו.

כחלק מהתהליך של לקיחת אחריות על עצמנו, סילביה מתעכבת אתנו על לשחרר את כאבי העבר “אנחנו לא יכולים לשנות את העבר, אבל אנחנו יכולים לשנות את התייחסותנו אליו” היא אומרת. לכולנו יש ביקורת על איך הורינו חינכו אותנו, התייחסו אלינו, עיצבו אותנו. סילביה מעודדת אותנו לסלוח. קודם כל לסלוח להם מתוך הבנה כי באותו הזמן הם עשו את מה שנראה להם הכי נכון לעשות, ולחיות את חיינו מתוך אחריות מלאה ולשחרר את עצמנו מעול העבר.  

לאחר 8 פגישות, סיימנו את סדנת המודעות והמשכנו לסדנת אסרטיביות רוחנית. לסדנה החדשה הצטרפו אלינו חברים חדשים, שכבר עברו סדנת מודעות בשיטת S.A וחיכו שסדנת האסרטיביות תיפתח. תכני הסדנה הזו הם מתקדמים יותר ממה שלמדנו עד כה, אם בסדנת המודעות למדנו להכיר את עצמנו, את חולשותינו, את רצונותינו, את מטרותינו, את תגובותינו, ולאהוב את עצמנו, בסדנת האסרטיביות אנחנו לומדים יחסים עם הסובבים אותנו; משפחה, בן/בת זוג וקולגות.

במפגש הראשון, סילביה מציגה לנו התנהגויות אב-טיפוסיות “אסרטיבי, אגרסיבי, פאסיבי- אגרסיבי ופאסיבי”. לאחר שהתעכבנו על ההבדלים ביניהם סילביה הדגישה את ההבדל בין האסרטיבי לאגרסיבי “שניהם בסופו של דבר משיגים מה שהם רוצים, אבל במקרה של האסרטיבי שני הצדדים מרוויחים ( win-win ) לעומת האגרסיבי, שעל הדרך רוכש לעצמו כמה וכמה אויבים שימשיכו לעשות דברים בשבילו, מתוך פחד”.

התנהגות אסרטיבית נובעת קודם כל מתוך אהבה עצמית אשר מצמיחה הערכה עצמית אותם חיזקתי במהלך סדנת המודעות. כאשר אני מכירה את עצמי טוב יותר בכל ההיבטים האפשריים

( ויש מיליון כאלה ) ומקבלת את עצמי אז אני יכולה לעמוד מאחורי כל מיני התמודדויות ביחסי עם האחרים. למשל, להגיד למישהו אחר “לא” ( ולא משנה מה סוג הקשר ) זה קשה בד”כ, משום שאנו נוטים לחשוב שאם נסרב אז יאהבו אותנו פחות, אדם אסרטיבי שמאמין בערך של עצמו, לא יהיה תלוי בשיקולים כאלו, אם לדעתו המעשה הנכון הוא לסרב, אז הוא יסרב והוא לוקח אחריות על ההשלכות העתידיות.

אסרטיביות משמע “מגיע לי” ולא בקונוטציה הכוחנית של המילה. שמתי לב, שקל לי יותר בסיטואציות, אני מרגישה שמגיע לי שיתייחסו לרעיונות שלי או לזמן שלי וזה באמת קורה, אנשים מרגישים שאני ראויה לכך ומשנים את התנהגותם בהתאם לזה. שני אנשים יכולים לבקש ממישהו את אותו הדבר, האחד ישיג אותו והשני לא, מה ההבדל? האחד הרגיש שמגיע לו והשני לא. סילביה אמרה לנו באחד המפגשים “במה זה תלוי אם מאייה תשיג את העבודה שהיא רוצה?” ולאחר תשובות לא מוצלחות שנזרקו לאוויר ענתה “זה תלוי באמונה שלה בעצמה שהיא תשיג את זה, שהיא באמת ראויה לה”. אותו הדבר עם אהבה, כשאנחנו מרגישים ראויים לאהבה, סובבים אותנו אוהבים.

הספר “מחשבה בריאה-גוף בריא” מאת סרג קינג היווה את הבסיס העיוני לסדנת האסרטיביות. הרעיון של הספר הוא שניתן לרפא את עצמנו באמצעות כוח המחשבה, בנוסף להסברים המרתקים הספר מלווה בתרגילים קצרים המרחיבים את התפיסה שלנו. במפגשים העלנו חוויות מהתרגולים העצמאיים וכן דנו בנושאי הספר המגוונים.

אז מה זה החיים בעצם ובשביל מה?

לפי סילביה, החיים הם לא בשביל להרוויח כסף, לא בשביל לשלם משכנתא, לא בשביל להגיע לפסגות, אפילו לא בשביל להביא ילדים. “החיים הם בשביל שנלמד בהם, על מנת שנתפתח, שנזהה אנשים או סיטואציות שמזכירים לנו מה השיעור שלנו” סילביה ממשיכה “כולנו סטודנטים של אוניברסיטת החיים, לכולנו יש מה ללמוד כאן, הרי אם לא היה לנו מה ללמוד לא היינו בתוך גוף בצלם אנוש. החיים מביאים לנו רק חוויות שאנחנו יכולים ומוכנים להתמודד אתם, ובניגוד לאוניברסיטה בה אם אתה נכשל בקורס גם במועד ג אז הלך עליך, בחיים יש לך עוד אינספור מועדים, ואז אתה נתקל באותו סוג של אדם או באותה סיטואציה שוב ושוב עד שאתה פותר את השיעור שלך וממשיך הלאה, לשיעור הבא”. לפי סילביה אפשר למנוע סבל גדול אם מודעים לסבל בעודו קטן “הרבה פעמים אנחנו מתעלמים מסימנים המזהירים אותנו שסטינו מהדרך שלנו” היא אומרת “אנחנו יכולים לפתור את השיעור כשהוא עדיין בגודל וכאב של חור בשן, אבל אם אנחנו מתעלמים ממנו וממשיכים הלאה אז החור גדל וגדל עד שצריך טיפול שורש וזה מזעזע את חייך ומכריח אותך לעבור את השיעור”.

אני נזכרת בחברי הקבוצה שלי, אנשים אינטיליגנטים, חברתיים, מודעים, אמיצים, שהחליטו לבוא לסדנה כי הגיעו לשלב בחיים בו רצו לעזוב את A כדי להגיע ל-B:

איילת– חיה ביחסים תלותיים בבעלה ומשפחתה, בעקבות הסדנה מצאה את איילת האמיתית, חיה חיים טובים ועצמאיים, אוהבת את הים ואת בנותיה.

עמי– פחד ממה אחרים חושבים עליו והיה לו יחסים גרועים עם עובדיו, בעקבות הסדנה מרשה לעצמו להיות יותר “הוא” ומנהל את סביבתו בצורה אסרטיבית.

חגי –  ידע לאן הוא רוצה להגיע, אך התעכב מלהוציא דברים לפועל, בעקבות הסדנה פתח מקום משלו ועוסק במה שהוא אוהב .

דרור – היה חסר ביטחון ולא ידע מה רוצה בחייו, בעקבות הסדנה התחיל בנתיב חדש והביטחון העצמי שלו מקרין החוצה.

שולי – הייתה כבולה בקשר ללא עתיד, בעקבות הסדנה השתחררה ממנו ומקיימת חיים טובים עם קשר יותר מתאים.

אני, מאייה, שהבלתי צפוי היה הדבר הנורא מכל, בעקבות הסדנה למדתי לסמוך על עצמי שתמיד תהיה שם בשבילי.

במקום לספר על חיי אני מתחילה להרגיש אותם.

עכשיו שאנחנו ב-B , נראה לכם שאנחנו נחים?

 

תרגיל שעברנו בסדנה

נשימת ה-6

זהו אחד מתרגילי הנשימות להגדלת הפראנה ( ארגיית החיים ) 

שב או עמוד ללא מתח, הרפה את הגוף, התחל להכניס אוויר דרך האף בספירה עד 6.

העבר את האוויר לבטן והחזק אותו בספירה עד 3, אל תתקמצן, מגיע לך את כל האוויר שבעולם. שחרר את האוויר בספירה עד 6 גם דרך האף ולבסוף שחרר את כל אויר ללא פחד מומלץ לחזור על  זה 5-6 פעמים.

מומלץ להתחיל את היום עם נשימה זו , לפני מדיטציה  או לפני פגישה חשובה.

 

חזרה לכתבות

* ניתן להזמין את כל ההרצאות,סדנאות וייעוצים גם בשפה הספרדית *
* אוכלוסיית היעד: מבוגרים ובני נוער *

תפריט